​

​

​

​

​

​

ממש כמו כסא הנדנדה האהוב והישן יש משהו קסום פשוט ורומנטי ששייך לימים עברו

בסוס נדנדה. צביקה בנהנ את הסוס לביתי לכבוד יום הולדתה השלישי הסוס קל יחסית

ובזכות זה השתפרו טכניקות הדהירה של ביתי עד שהיא החלה להזיז את הסוס

ברחבי הבית תוך כדי רכיבה

במהרה למדה לדהור בעמידה, בישיבה עם חברה, בהמשך הלבישה אותו אוכף וריתמה, חיברה אליו עגלה

ואפשריות משחק הדמיון הפכו לאינסופיים​
רק לאחר הולדת ביתי השנייה הבנתי שלמעשה הגיל האופטימאלי להתחיל וליהנות ממנו הוא כבר סביב שנה– שנה וחצי. ההנאה שהקטנה הפיקה מעצם יכולת הנדנוד ומהקשר שבין תנועת הגוף שלה לבין היכולת לנדנד ולהזיז את הסוס – היא עצומה. היסוד הריתמי המחבר בין הקצב לתנועה מזמינים את המבוגר לפצוח בשיר סוסים ילדי אשר ישלים את החוויה

​​
עצם הרכיבה היא למעשה צעד נוסף לעצמאותו של הפעוט והיא רומזת על אותו הסיפוק שמפיק הרוכב המבוגר על סוסו המבטא את יכולת השליטה או ההובלה, שאפשר אף להמשילה ליכולתו של ה"אני הגבוה" להוביל את כלי רכבו של ישות האדם

​​
מבחינה מוטורית הילד מזיז את כל גופו קדימה ואחורה. זוהי פעולה שמזמנת הן מיומנות של שיווי משקל של מקצב וכמובן גם את המוטוריקה הגסה שהיא כה מהותית לשלבי ההתפתחות הראשוניים כנדבך  לעתיד, אז תתווסף גם המוטוריקה העדינה