​

הערך הנסתר של הצעצועים

​​מאת: זוגתי, לאה פלצ'יק, גננת מוסמכת ובוגרת סמינר חינוך וולדורף​

​​​
הניסיון שלי הוא לפנות לילד הרך מתוך מצב ההוויה שלו. ​

אני שואלת מיהו?

איך הוא חווה את העולם?

איך הוא חושב?

מה הוא חש?

ובמקום למשוך אותו אליי וללמד אותו כיצד להיות מבוגר – או כיצד לחשוב כמו המבוגר כדי שיהיה "מפותח" כפי שנהוג לומר – אני עושה בדיוק ההפך.

אני רואה קודם כל את מקומו ומנסה ללמוד ולפנות אליו משפתו הוא, מתוך מי שהוא. וכשאין עדיין שפה לדבר בה?

אני בוחנת ומגלה עד כמה הילד ניזון מעולם של תנועה ושל חוויה חושית. עד כמה תודעתו עוד חלומית ורחוקה מזו של המבוגרים, ורואה עד כמה כל דבר שהוא חווה או חש משפיע ומעצב אותו.
ועל כן אני מבינה כמה משמעותיים ומעצבים הם קודם כל האנשים שבסביבתו ושנית, הסביבה עצמה על חפציה ועל צעצועיה.

וכאן כמובן ארחיב את הדיבור:

​

​נדנדה

​

סוס עץ

​

​​פרגודים

 

 

​עריסה

​

תרבות הצריכה

​.​