​

נדנדה לילדים - על מה ולמה​

14/05/2013 10:36

​​

​

​

​

נד נד​
נד נד​
רד עלה עלה ורד

​

עוד משחק שגדל עם הילד.​
הנדנדה בגירסה הקלאסית בנויה בסיס עץ איתן קשור בחבלים, לא צריך יותר מזה. הסיבה נעוצה בעובדה שבגילאים הצעירים (כשהילד כבר עומד ומכיר את פעולת ההתיישבות) ניתן לחבר את הנדנדה בגובה נמוך הקרוב לאדמה ובכך לאפשר לילד את עצמאותו המרבית.​

בשלב הראשון יתרגל הילד רק את ניסיונותיו להתיישב על גבי הנדנדה מבלי ש"תברח", זה דורש ממנו את המיומנות המוטורית של קשר הידיים הגוף ושיווי המשקל. הידיים צריכות לתפוס את החבל בעוד שהגוף מנסה לייצב עצמו על משטח הנדנדה. מבחינה רגשית על הילד בעיקר להיות אמיץ דיו לשחרר את משקל גופו אחורה ולמטה למקום שאינו יציב כלל.​
כבעלת משפחתון – איפשרה לילדים לתרגל זאת באופן עצמאי מבלי שהתערבה . כך זוכים הילדים לתהליך העצמאי כל אחד בקצב שלו ובמקביל היא יכלה להיות שקטה כי מבחינה בטיחותית נפילה מגובה כה נמוך כמוה כנפילה של ילד המתהלך בחצר.​
"נוכחתי לראות מה רב העונג של הילדים כאשר הם עוברים לשלב ההתנדנדות, כשהנדנדה נמוכה רגליהם דורכות על האדמה והן אלו שמניעות את תנועת הנדנוד קדימה ואחורה וגם לצדדים".

כשביתי היתה בת שנתיים הגבהנו מעט את הנדנדה כך שרגליה הונפו באויר. אז בשלב הביניים שלפני הנדנוד העצמאי באוויר, הייתה נהנית במיוחד להתנדנד ביחד עם חבר (יש מקום לשני ישבנים בגיל הזה) ומבקשת ממני לנדנד אותם יחד "חזק חזק". אז אנו זוכים שוב לחוות את אותה החוויה כחברתית, חושית, רגשית ותראפויטית שילדים נהנים ממנה בין היתר בשל התנועה הריתמית החוזרת ונשנית.​
מובן שעם גדילת הילד מתבקשת העלאת גובה הנדנדה (או נדנדה נוספת גבוהה לאחים הגדולים) ועימו גם יכולת הנדנוד בעזרת הגוף בלבד (ללא הדריכה על האדמה) ומכאן גם השכלול של הנדנוד – הגדולים ייהנו לעמוד על הנדנדה, לסובב אותה בסחרחורת, להיתלות על שני החבלים ולבצע תרגילי לוליינות כיד הדמיון.

 

 

 

למאמר בנושא "הקשר בין שיווי משקל לחרדה אצל ילדים", היכנסו לקישור הבא"
http://www.nrg.co.il/online/17/ART2/384/926.html